מכירים את הגולשים האלו שכבר קופצים גבוה, גולשים שנים, יש להם מלא ידע והסשן שלהם תמיד מאופיין בהרבה קפיצות ונחיתות בלי דאון לופ?

הרשתות החברתיות והיוטיוב מלאים בסרטוני קייט שכוללים הדרכות מקצועיות, טיפים, תצוגות ועוד... רוב האנשים שטעמו את הטעם המדהים של הספורט המטורף הזה מוצאים את עצמם מבלים כמה שעות בחודש מול אותם סרטונים ומתמוגגים מהקסם של הספורט הזה.

מהסרטונים ומהרשתות החברתיות אפשר ללמוד המון בשביל להתקדם. השאלה היא אם מספיק לקבל ידע מקצועי מסרטונים והדרכות ומפה זה רק כישרון ושעות מים בשביל באמת להתקדם?!

 

רוב הגולשים (מבין אלו שהגיעו לגלישה עצמאית ולא פרשו לפני) לומדים את הבסיס, לומדים כנראה לקפוץ, חלקם לומדים גם את הבסיס בעוד סגנון גלישה (פויל, גלים..), אולי איזה תרגיל או שניים ואז מגיעים ל"גבול" של עצמם. התקופה הזאת נמשכה לרוב בין שנה לשלוש שנים ולאחריה נעצרים ושם נשארים לאורך כל "הקריירה".

לכל אחד שיוצא לבלות מידי פעם בחופים יוצא לשמוע אינספור "סיבות" לזה – "בגילי אני כבר לא יכול לעשות את מה שאתה עושה...", "עזוב אותך, זה לא תנאים זה...", "אני אוהב את החיים שלי ככה..." ועוד ועוד...

האמת היא שהסיבה האמיתית העיקרית לכך שרוב הגולשים עומדים במקום היא כי כמו בכל דבר בחיים גם בגלישת קייט לא קל לצאת מהאזור נוחות.

מי שבאמת טוב לו להישאר איפה שהוא נמצא בלי להתקדם כמובן שזה בסדר, אבל מעטים האנשים שבאמת מחפשים את זה. רוב האנשים פשוט ימצאו את התירוצים המתאימים להם כדי לא להתמודד עם הקושי שביציאה מאזור הנוחות.

 

צריך להעמיד את הדברים על מקומם. 99.9 אחוז מהגולשים שיוצאים מהאזור נוחות שלהם לא הופכים להיות קוין לנגרי הבא אבל הם הופכים להיות הם עצמם בגרסה משודרגת. לכל גולש יציאה מהגבולות המוכרים לו תוביל להצלחה אחרת-אחד יהפוך להיות תותח באנהוקים, שני יהפוך לחיית גלים ויגלוש בגלים של 5 מ' ואחר "רק" ירחיב לו את הטווח רוחות שלו, אולי יתקדם בתרגילים פשוטים בלבד או סוף סוף ינחת מקפיצה עם דאון לופ.

 

הספורט שלנו מיוחד בין היתר בגלל שהוא מאפשר בניגוד להרבה ענפי ספורט אחרים להמשיך לגלוש גם בגילאים מאוחרים, גם לגוון בהרבה צורות את סגנון הגלישה וגם ליהנות ולהצליח בלי "ללכת על הקצה". כלומר גם מי שכבר "לא ילד" או לא רוצה "להתאבד", יכול לצאת מהאזור נוחות שלו בהתאם למה שמתאים לו, בהתאם למטרות שלו ובהתאם למגבלות שלו.

הדבר החשוב הוא לצאת מהאזור נוחות לשם היציאה מהאזור נוחות.

כל מי שגולש מעבר ליומיים וחצי יודע להעיד שהסשנים המספקים ביותר שהיו לו היו אלו שבהם הוא השיג משהו חדש. מי לא הרגיש אושר עילאי ברגע שהצליח לתת את הפס הראשון שלו?! או כשהוא למד לקפוץ?!

את אותה הרגשה כמו של ההצלחה בעלייה על הבורד אפשר להמשיך ולקבל כל עוד אתה גולש.

 

בנוסף, גלישת קייט, בדומה לכל ענף ספורט אחר, היא פלטפורמה לחיזוק עצמי, לחיזוק תחושת הביטחון ולחיזוק תחושת המסוגלות. כל אדם שהתעסק קצת בחייו עם ספורט תחרותי יודע להעיד כמה הדבר השפיע עליו גם בתחומים אחרים בחיים.

ברגע שגולש שבאמת התחבר לספורט הזה יפנים שאין סיבה להישאב לבינוניות ויפנים את האושר וההצלחה הצפויים לו מהגעה להישגים חדשים כנראה שהוא יחפש לצאת מהאזור נוחות שלו.

 

שכל אחד יעשה את החושבים עם עצמו מה בשבילו זה היציאה מאזור הנוחות - לחלק זה יהיה להוסיף את ה"לייט בקרול" לקייטלופ או להתחיל עם אנהוקים ולאחרים זה יהיה "רק" להצליח לקפוץ גם לצד ימין או להצליח לחדד ב13 קשר. מה שזה לא יהיה העיקר שזה יהיה - לחפש לעשות דברים פחות נוחים ולהרחיב את הגבולות שלנו, לא משנה מה הם.

 

התמדה לאורך זמן בעיקרון של לצאת מהאזור נוחות תשדרג את חווית הגלישה פלאים, תגרום לסיפוק רב ולתחושת הישגיות שיכולה להשפיע גם על תחומים אחרים בחיים!