לפי הסטטיסטיקה - 50% מהמבוגרים נמצאים בעודף משקל, ובשנים האחרונות המצב רק מחמיר ואחוז ההשמנה מוסיף לעלות.

הדרך הכי טובה לשנות את הסטטיסטיקה היא פשוט למנוע מהדורות הבאים להיות בעודף משקל.

צריך לקחת בחשבון שאם ילד או מבוגר נמצא בעודף משקל זה כי ההתנהלות התזונתית שלו לא נכונה (בהנחה שאין בעיה בריאותית שמובילה להשמנה). גם אדם שהגנטיקה שלו לא טובה ויש נטייה משפחתית להשמנה לא יהיה בעודף משקל כל עוד הוא מתנהל תזונתית נכון - בטח ובטח כשמדובר בילדים ובנערים.

 

אדם מבוגר שירצה לשנות הרגלי תזונה לא נכונים, שנבנו ונטמעו במשך שנים, יצטרך לעבוד הרבה יותר קשה מילדים בשנים הראשונות של חייהם, שאצלם ההרגל עוד לא נבנה חזק כמו אצל המבוגרים.

 

אז על אלו הרגלים כדאי לשים דגש בשנים הראשונות של הילד?

 

• אכילה רק בישיבה ולא מול מסכים.

כשאנחנו בגני שעשועים או בכל פעילות אחרת, שהילד יתמקד בלשחק ולהוציא אנרגיה, לא בלאכול. אם יש פעילות ארוכה של כמה שעות אז ברור שאפשרי ורצוי לעשות הפסקת אוכל. כשעושים הפסקת אוכל אז הילד יושב לאכול, מסיים לאכול וחוזר לשחק. ברגע שהילד חזר לשחק נגמר גם הזמן אוכל!

ברגע שנַתְנֶה את האכילה בישיבה, אז הילד יאכל את המספר ארוחות שהוא צריך לאכול ביום, ולא יתווספו עוד חטיפים ונישנושנים בזמן הגן שעשועים או תוך כדי משחק אצל סבתא או בכל סיטואציה אחרת שהיא לא זמן אוכל. התוספות של הנישנושים במהלך היום, בזמנים שהם לא זמנים של אוכל, מצטברים בלי שנרגיש לעוד הרבה קלוריות שבסופו של דבר מובילות להשמנה. בנוסף, הזמן שהילד לא ינשנש שלא לצורך יהפוך להיות זמן של הוצאת אנרגיות (קלוריות) ולא של הכנסה.

חוץ מאלו כמובן שיש את החשיבות של עיכול נכון כאשר אוכלים בישיבה.

 

• קודם האוכל "החשוב".

אני לא בעד למנוע ממתקים וחטיפים. אין צורך.

אבל כשיושבים לאכול קודם כל אוכלים את האוכל החשוב, שיש בו ערכים תזונתיים חשובים, ואז אפשר לתת לילד גם חטיפים וממתקים עם ערכים פחות טובים.

ברגע שבאמת מקפידים שהילד קודם יקבל את הערכים שהוא צריך לקבל, אז כמות האוכל הפחות מזין שהילד יאכל תהיה פחותה ולא משמעותית.

אם הילד מתחיל מהממתקים או לא מקבל את הערכים שהוא צריך לקבל בצורה מספקת, הדבר יבוא לידי ביטוי ברעב של הילד, ובחשקים חוזרים לנישנושים וממתקים שיוסיפו עוד קלוריות וגם לא ימלאו את הערכים שהילד צריך לקבל. זה כמובן יגרום למעגל הזה להמשיך להתקיים. עוד ממתקים יוביל לרצון לעוד ממתקים וכן הלאה… הדבר קורה לא רק בגלל ההרגל שנוצר וההבנה של הילד שהוא יכול לקבל עוד ממתקים, אלא גם בגלל הסבר פיזיולגי - כשיש חוסרים של ערכים תזונתיים בגוף הדבר מתבטא ברצון לסוכרים ונישנושים.

 

• אכילה בזמנים קבועים.

תתחילו להרגיל אותכם כמשפחה ואת הילדים כפרט לאכול בזמנים קבועים.

זה פחות משנה איך סדר היום של הילד יהיה בנוי, העיקר שיהיה סדר יום כלשהו מוגדר ושהוא יהיה נוח לכם כהורים.

דוגמה לסדר יום - ארוחת בוקר כשקמים, ארוחת צהריים/ארוחה קלה כשחוזרים מבי"ס/מהגן, ארוחת ערב משותפת כל המשפחה ב-19:00 ואולי ארוחת חטיף/נישנוש כשיש הפסקה גדולה בין הארוחות (במידה ואין בי"ס/גן).

כשיש סדר יום מוגדר וקבוע הדבר מונע הרבה ארוחות אקראיות במהלך היום, ששוב, כמו שהוסבר - גורמות במצטבר לעודף קלורי. בנוסף, המוח והגוף "רגועים" כי יש סדר - ידוע להם מתי תהיה הארוחה הבאה, והדבר מונע מצבי רעב וחשקים.

 

• למנוע אכילה רגשית.

בגדול, אכילה רגשית היא כשרגש מסוים מתעורר אז אותו רגש שולח אותנו לאכול.

כמה פעמים אנחנו נחשפים לסיטואציות שהילד כועס או עצוב ובשביל להרגיע אותו ההורה נותן לו אוכל?! זו בדיוק הפעולה שמפתחת אכילה רגשית. ברגע שהתעורר רגש שלילי אצל הילד ונתנו לו אוכל בשביל להפחית את הרגש השלילי יצרנו התניה במוח בין אותו רגש לאוכל.

גם בנושא זה, כאשר הילדים גדלים הרבה יותר קשה להילחם באכילה רגשית (מבוגרים בעלי אכילה רגשית לעתים נזקקים לטיפולים פסיכולוגיים בשביל להפחית אכילה רגשית).

כמובן שאכילה רגשית עשויה עם הזמן להוביל להשמנה ולהחמרת האכילה הרגשית.

אז מה כן לעשות כשרוצים להרגיע את הילד?! אין פתרון קסם. לתת לילד להירגע, למצוא עיסוקים אחרים שיעסיקו את הילד ופשוט לא "ליפול" לפתרון הקל של האוכל.

 

• קנייה נכונה וחכמה.

שוב, אני לא בעד למנוע ממתקים וחטיפים מהילד. זה חשוב, זה כיף וזה טעים.

אבל כמו בכל דבר, גם פה צריך איזון.

אז בשביל שיהיה איזון נירצה למנוע מראש פיתויים מוגזמים ואפשרויות בלתי מוגבלות לממתקים. לכן מומלץ להחזיק בבית ממתקים וחטיפים קצת יותר מזינים. לא חסרים חטיפים לילדים שגם טעימים וגם יש בהם ערכים טובים. גם כאן, הדגש הוא לא לחפש משהו עם ערך קלורי נמוך או עם מעט סוכר, אלא חטיפים שיש בהם גם ערכים תזונתיים טובים - ויטמינים, מינרליים, סיבים (לדוגמה במבה).

כשיש חגים/אירועים/מפגשים חברתיים/ימי הולדת אז יכול להיות שיהיו מאכלים פחות מזינים שבבית בשגרה לא יהיו לכם במידה ואתם באמת עושים קניות חכמות. בסיטואציות האלו תאפשרו לילד "לחרוג" וליהנות. כשזה קורה כ"חריגה" מהשגרה אז הדבר לא יהווה בעיה וזה אפילו מבורך.

אלו בעיניי העקרונות החשובים כשאנחנו בונים הרגלי תזונה ואכילה נכונה עם הילדים שלנו. אם תקפידו על נקודות אלו בלבד, סיכוי אפסי שהילד יגדל עם עודף משקל.

 

כמה נקודות חשובות -

• תהיו עקביים ותקפידו! בשביל לבנות הרגלים (ובמיוחד בשביל לשנות במידה וכבר נבנה הרגל רע) אז צריך לעשות את הדברים שוב ושוב. הילדים וגם אתם תרצו הרבה פעמים להימנע מהשינוי כשמופיע הקושי. התמדה ועקביות תוביל לתוצאות.

• בשביל להקל על בנייה של אכילה נכונה אצל הילד ובשביל שהדבר יבנה בצורה אמיתית, אין תחליף לדוגמא אישית. אם אנחנו רוצים שככה הילד שלנו יתנהל, גם אנחנו צריכים להתנהל ככה. ז"א גם אנחנו נאכל בישיבה ולא מול מסכים, גם אנחנו נאכל לפי סדר יום, גם אנחנו נאכל קודם את האוכל ה"חשוב" ואז את הקינוח, וכו'...

• כשתבנו אצל הילד הרגלי תזונה נכונים אז הדבר יוביל לכך שגם לכם יהיה יותר קל לשנות הרגלי תזונה. עבור הילדים כנראה שנהיה מוכנים לעשות דברים קשים ומאתגרים, ואם נשמש דוגמא אישית לילדים אז גם ההרגל של המבוגר ישתנה. אז נצלו את הרצון האמיתי לעזור לילדים בשביל לדחוף גם את עצמכם לעשות שינויים.

• קחו בחשבון שגם בלי הקפדה על הרגלי אכילה נכונים לילדים, יש הרבה ילדים שלא יהיו בעודף משקל. בכל זאת, ממליץ להנחיל הרגלים נכונים מגיל צעיר - בגיל יותר מבוגר זה כבר יתחיל לבוא לידי ביטוי גם בהשמנה.

• ההקפדה על נקודות אלו עם הילדים לא אמורה להיות קלה בהתחלה (עד שהדבר יהיה הרגל). אבל כשהילד יהיה מבוגר עם עודף משקל שינוי ההרגלים יהיה קשה הרבה יותר. חוץ מיזה - מי אמר שלהיות הורה אמור להיות קל?!