כל אותם משפטים מהסגנון הזה מגיעים מצורת מחשבה שגויה ומטעה. הלחם, המתוקים, הנישנושים הם לא הבעיה. הם הסימפטום. הסימפטום הזה נגרם מכשל אחר. ברגע שייפתר הכשל אז גם הסימפטום יעלם!

👫 אפשר להדגים את הרעיון בעזרת זוג שהולכים למטפל זוגי כי היחסים שלהם לא טובים. הזוג מחליט ללכת למטפל זוגי והמטפל מבקש מהם שיספרו על הבעיות שלהם ומה לדעתם מונע מהם לקיים יחסים טובים.

אז הזוג עונים למטפל שהם כל הזמן רבים ולכן היחסים שלהם לא טובים, וברגע שהם יפסיקו לריב אז הבעיה תיפתר והיחסים יהיו טובים.

כמובן שכאן המטפל לא אומר להם "אוקיי אז תפסיקו לריב והנה פתרתי לכם את היחסים".

הריבים של הזוג זה הסימפטום. ❗❗❗

הבעיה או הכשל יכולים להיות חוסר הקשבה של אחד מבני הזוג, חוסר התעניינות וכו'... אותו כשל הוא שמוביל לכך שהם רבים, וזה מה שהמטפל צריך לאבחן דבר ראשון, ולאחר מכן לפתור ביחד עם הזוג. ברגע שהכשל יאותר ולאחר מכן ייפתר אז גם הריבים יפחתו (הסימפטום) ואז גם היחסים ישתפרו.

אותו רעיון נכון גם לבעיות המשקל. אם בן אדם רוצה לרדת במשקל והוא אוכל הרבה לחם, מתוקים או נישנושים אז המלחמה בסימפטום לא תיתן לו את הפיתרון. הפיתרון צריך להיות; ראשית ע"י הבנה של הכשל, של שורש הבעיה, מה שגורם לו לרצות הרבה לחם, מתוק או נישנושים (זה יכול להיות חוסר בערכים תזונתיים חשובים, הפסקות גדולות מידי בין הארוחות ועוד כמה סיבות). שנית ע"י פתירת הכשל.

לאחר הבנה של שורש הבעיה ופתירתה אז גם הסימפטום ייפסק ואז התוצאה היא משקל תקין.

✔️ ✔️ ✔️ אז לפני שאתם ממהרים להילחם במתוקים ובנישנושים תנסו להבין מה באמת הבעיה ואותה תנסו לפתור!